אילו טעויות כלכליות אתם פוגשים?
"יש אנשים שלוקחים הלוואות על גבי הלוואות מכל גוף שמוכן לתת. אשראי חוץ בנקאי, חברות האשראי, ועוד. הם מסתכלים על ההלוואה כפתרון, בעוד שאני רואה את זה כבעיה. לדוגמא, הייתה לי לקוחה שההכנסה שלה עמדה על 13,000 ₪. היה ברשותה נכס ללא משכנתא, אבל היא הגיעה אלי כי אמרה שהיא לא מבינה למה הכסף מתאדה לה מבין האצבעות. בשיחה הראשונה היא ציינה שכל חודש היא מחזירה הלוואות בסך 4,000 ₪. כשבדקתי את המסמכים שלה לעומק גיליתי שיש לה החזר הלוואות חודשי של 16,000 ₪. היא בכלל לא ידעה שהיא מחזירה כל כך הרבה כסף. בסוף לקחנו משכנתא על חשבון הבית שלה והקטנו את ההחזר החודשי ל-2,600 ₪. טעות נוספת שחוזרת על עצמה היא שאנשים הולכים לבנקים לבד, ולבנקאים שהם מכירים מתוך המחשבה שהם יתנו להם תנאים טובים. בנוסף לזה, אנשים נוטים לקבל הצעה מהבנק כפי שהיא, מבלי לקחת בחשבון שאפשר להתווכח, לשנות ולייצר את התמהיל שמתאים להם כלכלית."
מתי פונים לעזרתכם?
"יש את אלו שצריכים עזרה תכנונית לפני קניית נכס. הם מבקשים ממני לנתח בכמה כסף הם יכולים לקנות בית, מבחינת ההחזר החודשי וההון העצמי. יש אנשים שמגיעים מיד לאחר חתימת חוזה, ויש כאלה שמגיעים במצבים של סחרור כלכלי."
מה קורה בקורונה?
"בקורונה יש הרבה סחרורים כלכליים. פגשתי אנשים שההכנסות שלהם נחתכו בחצי, והיה צריך להתאים את היכולות הכלכליות שלהם למצב החדש – לבצע להם מחזור למשכנתא שלהם. הגדלנו את טווח השנים, שזה אולי מהלך לא נכון מבחינה כלכלית, כי בפועל הם ישלמו יותר ריביות, אבל זה ענה על צורך. כי הם פשוט לא יכלו לשלם יותר. הגיעו הרבה לקוחות שרצו לאחד הלוואות. הם חשבו שבכל רגע הקורונה עומדת להיגמר ולקחו עוד ועוד הלוואות עד שאיבדו שליטה על ההחזרים החודשיים."
מה אנשים לא יודעים על משכנתא?
"משכנתא זה כלי שצריך כל פעם לעשות לו תכנון מחדש בהתאם למצב המשפחתי ברגע שיש שינויים משפחתיים כמו שינויים בעבודה, הולדת ילדים, מעברי דירה, כניסה של סכום כסף נכבד ועוד. זה לא אמור להיות נטל, או משהו חונק. צריך לחיות איתה בשלום. ממוצע המשכנתאות של הלקוחות שלנו עומד על מיליון שקלים ומעלה, והם חיים עם זה בשלום."